בעיית הדור - קבלת החלטות , או מי בעצם ילמד אותנו איך נדע להחליט עם מי להתחתן?!

להתחתן כוונתי היא להחליט לחיות יחד בין אם בהחלטה המבוססת על מנגנון הדת, משפחה חדשה, נישואין בחו"ל וכ'ו.

חשבתי על זה, לא פעם ולא פעמיים. האם מישהו באמת הסביר לנו איך נקבל את ההחלטה החשובה ביותר בחיינו הבוגרים? בביה"ס ובאוניברסיטה לא לימדו אותנו לקבל החלטות בתחום, אז אולי הגיע הזמן שנלמד בעצמנו?!

מי אם לא אמא

סיפור חיי הוא כזה, לפני כמעט שנתיים [וואו, מלא זמן] אני ובן הזוג סיימנו זוגיות למופת, אתם בטח תוהים למה אני מספרת לכם את זה? תתהו רגע ושימו לב לזה, אמא שלו לא רצתה שנתחתן, כן כן. 2019 ואמא שלו הצליחה לגרום לו לקבל החלטה, וכיוונה אותו לשם. נכון, יכול מאוד להיות שהיו עוד כמה סיבות לכך שזה לא התאים, אבל זו הייתה הסיבה העיקרית שהתעופפה באוויר.

אז קבלת החלטות, חלק מהקטע הזה שמגיע אחרי השירות הצבאי/הלאומי, מתישהו כשאנו מתחילים להחליט בעצמנו, על עצמנו ועל חיינו, איפשהו שם אנו צריכים לקבל החלטות.

ואז מה? את מישהו מכם פעם לימדו לקבל החלטות? בכל אינסוף אתרי החדשות הידע והמידע ראיתם / קראתם כתבה כלשהי על חידוד היכולת לקבל את ההחלטה הכי חשובה - עם מי להתחתן?

אז כן, אולי חלק מכם מרימים עכשיו גבה ואומרים לעצמם - מה נסגר איתה, זה לא בהכרח ההחלטה הכי חשובה בחיים שלי, שתתקדם. נניח, ובכל זאת, את זה נשאיר לפוסט אחר.

האיש שלא רצה להיות קטן

גדלתי בבועה בעמק יזרעאל, כך קראנו לה, אי שם בצפון. שירתתי ביחידה מיוחדת במינה ולמדתי כלכלה, הקמתי עסק משלי והבנתי תוך כדי שבאמת חוץ מזה שדן אריאלי נכנס לחיינו לא מזמן והסביר לכולנו מהי כלכלה התנהגותית הבנויה על מנגנון של קבלת החלטות שכליות יותר או פחות, אף אחד לא דייק אותנו, או לפחות אותי בשאלה איך נדע להחליט עם מי להתחתן.

אז איך באמת? לפני שבועיים חבר הזכיר לי את הפסקה הזו, שבה כותב הספר בכותרת מדייק את החיפוש שלו עצמו: 'בחורות נופלות עליי מכל עבר, אבל אני מחפש את האחת. לכאורה כבר הבנתי שאין אחת, שאתה הופך אותה האחת, אבל כבר אמר איזה חכם שלנו שהמרחק בין הראש ללב גדול מהמרחק בין ההבנה לאי ההבנה, אז מה זה משנה מה מבינים בראש - כדי שתתקיים פעולה ממשית ההבנה השכלית צריכה לרדת ללב. חוכמת הלב קוראים לזה'. [עמוד 138, מאושר, מתוך הספר "האיש שלא רצה להיות קטן"].

אנו פשוט בוחרים להחליט עם מי נרצה להיות וכך יהיה. קבלת ההחלטה היא קודם כל להחליט.

משמעות או קהילתיות?

האם זה הקושי של הפחד מהחמצה - FOMO? האם זו בכלל היכולת להכיל את כל השפע הזה ובמקביל - להחליט מהכל. יש לנו את המוכנות לקבל החלטות בכל תחום בחיים. בכל רגע בחיינו. קבלת החלטות בתחום הזוגיות - היא המשמעותית ביותר והמוחשית ביותר בדורנו. ולמה? כי הזוגיות בונה אותנו, יחד, כאיש אחד לעבר עתיד משותף. יכול להיות שלגור בתל אביב, לרצות למצוא זוגיות ועוד כל דבר שמחבר אותנו לקהילה - הוא הדבר הבא? אולי הגיע הזמן שנמאס לנו להיות אינדיווידואליים רק לעצמנו ובזכות עצמנו ובא לנו לחלוק את ההצלחה עם מישהו / מישהי?

מה בעצם מונע מאיתנו לעצור ולומר לעצמנו - טוב די, מצאתי את האידיאל ואיתו אני אצעד קדימה, מה מונע מאיתנו לפחד, פשוט לפחד לקחת אחריות על עצמנו. האם הבעיה היא שיש יותר מדיי בחירות, הכל יותר מדיי אפשרי, יש הכל מהכל, ולכן - כל פעם שנבחר משהו נרגיש שאנו מוותרים על אחר? איך נוכל לדעת, מה הנוסחה שתוכל להגדיר האם הגעתי לקצה גבול היכולת שלי או שעליי להמשיך לחפש? הגיל שלי? המעמד שלי? החופש שלי? ההרגשה שלי? ומה אם אנחנו לא מחוברים גדולים לרגשות שלנו? איך נדע שהגענו להרגשה המדויקת שנכונה לנו? איך נדע שמה שאני מרגיש זה מה שנכון? אולי אנו מרגישים אבל לא מרגישים נכון, אולי מרגישים אבל זה לא מדויק, אולי מרגישים אבל מפחדים להרגיש עוד יותר עמוק, ואז מה - לוותר על הכל? לשחרר? לעזוב? או ללכת על זה? אבל מצד שני ללכת על זה - ז.א לסגור את כל האופציות האחרות. בקיצור, אינסוף אפשרויות. אז מה עושים? איך מקבלים החלטה?

לא באתי לחשוב ולהרהר בשאלה איך מקבלים החלטה עם מי להתחתן, באתי לשתף מניסיוני על פרקטיקה קצרה ופשוטה, שתביא לתוצאות מדהימות. הרעיון של למפות את כל האפשרויות, להחליט במה אני רוצה להתמקד, באמת, ולעוף על זה. מישהו אמר לי לא מזמן - אם את מרגישה שמה שאת אומרת מתיימר להיות נכון, כנראה שאת בדרך הנכונה.

במילה אחת - מיקוד

באחת הכתבות שקראתי לאחרונה ציינו שסטארט-אפ יקום או ייפול על מיקוד. מיקוד מיקוד מיקוד. אותו עיקרון, רק בהחלטה של עם מי להתחתן. להתמקד במה שיש ולא במה שיכול להיות אם יהיה משהו אחר.

אז עם כל כך הרבה אפשרויות, תחליטו איך לדייק את הרצון שלכם. מה הרצון האמיתי.

וכאן אני מתחברת לסטיילינג, הקמתי את העסק שלי לפני שנה וחצי, לאחר מחשבה אמיתית שיש כל כך הרבה בנות שנראות טוב ואם הן רק היו יודעות איך להיראות קצת יותר טוב, איך ללבוש בגד מסוים בצורה אחת ולא אחרת - כל ההסתכלות שלהן על עצמן, הפנימיות שיוצאת החוצה ע"י הבגדים היתה מתבטאת בחיצוניות שלהן. וכן, אותו הדבר לגביי המין השני ולגביי זוגיות.

כאשר נדע למקד את עצמנו ביחס לעצמנו, לשים את עצמנו במרכז ולהבין איך אנחנו תורמים לעולם, מהמקום החברתי ולא מהמקום האגוצנטרי, נוכל לראות את הביטוי העצמי שלנו בשטח.

במחקר שנעשה בתחום קבלת ההחלטות בדגש על סטיילינג, הראה שהיחס של גברים ונשים בדבר קניות הוא שונה, וכאן מגיע שלב המעשה - חשבו שיש לכם שובר, ששוויו 500 ש"ח היום ואם תמתינו חודש - שוויו יהיה 550 ש"ח. האם תלכו על אופציה א - קנייה בזה הרגע או המתנה של חודש נוסף וזכייה ב50 ש"ח נוספים?

קבלת החלטות

המחקר הוכיח שכאשר נשים למדו על עצמן יותר, והבינו את המשמעות של קניית בגד חדש, את המשמעות של הוצאות הפנימיות החוצה ע"י הבגד, הן הפכו שקולות יותר - בקנייה ובלבוש. המסקנה מתייחסת לכך שכאשר התקיים מיקוד ודיוק במה שנכון לי, הדבר השפיע החוצה, כאשר הצלחת להמתין חודש / תקופת זמן מסוימת לטובת קבלת התוספת המיוחלת, לצורך העניין - הנשים החלו למצוא בגדים המתאימים להן יותר, בגדים המאפשרים להן להיות יפות יותר קודם כל, בעיני עצמן.

ואז, להחליט לרצות להיות במקום זוגי עמוק ומשמעותי, כזה שמגיע לי וכזה שמתאים לי. כי כמו שהצלחתי למקד את הרצון שלי בבגדים, ובמה אני רוצה לשדר החוצה לעולם, כך אני יכולה לדייק את מה שנכון לי באהבה שאני רוצה לעצמי.

אז דייקו את עצמכם, גם נשים וגם גברים, קבלו החלטה מה נכון לכם, מה מתאים לכם בעניין הזוגי - ואם אתם לא יודעים מה נכון לכם בכללי - תתחילו מלדייק משהו אחד ספציפי שבו שאתם מרגישים שהכי קל לכם, ולאט לאט תגיעו להבנה של מה מדויק, גם בתחום הזוגי.

אם אין לכם מושג איך לדייק את עצמכם, הנה כמה אפשרויות:

תתחילו מהרצונות לשנה החדשה, מה בא לכם לעשות בשנה הזו, אחרת מהשנה הקודמת. בא לכם ללמוד לתפור, או שבא לכם לפתוח בלוג משלכם? בא לכם לחייך לעולם ולעשות כל יום משהו טוב? בטוח בא לכם על משהו, אז תבחרו בו ותעשו אותו

קראו ספרים בנושאים האלו, כאלו שיתנו לכם השראה ויגרמו לכם לדיוק אישי, אחד כזה שקראתי לאחרונה הוא 'למצוא את המקום הנכון', של קן רובינסון. שם הוא נותן את ההרגשה שכל אחד יכול להיות מי שהוא, באמת - ועדיין יוכל להגיע ולהניע את רעיונותיו לכדי עשייה - ע"י הפרקטיקה שהוא גורם לנו ליישם בספרו.

התחברו לעצמכם. לא במובן הרוחני והאנרגטי [גם, אבל לא רק]. התחברו מלשון חיבור, שבו וחשבו מי אתם, מה יש בכם שאין באחרים, פשוט ככה. בלי נוסחאות ובלי בולשיט. קחו דף ועט, וכתבו. פשוט כמו שזה נשמע. וכשתדעו מי אתם ומה מייחד אתכם, תוכלו להבין מה הדיוק שלכם בעולם, וכך תוכלו לדייק מי בן או בת הזוג שידייקו אתכם יותר ויחד תוכלו להגיע הכי רחוק שאפשר.

בחנו את מה שציינתי בפוסט, סטיילינג, הלבוש שלכם. איך אתם מצליחים להוציא את האני העצמי שלכם החוצה ע"י הבגדים, איך עומק העניין מתבטח החוצה ביום יום שלכם? כשתצליחו לענות על אלו תדעו שאתם בדרך הנכונה, ואם אתם מרגישים שאתם עוד לא שם, הצטרפו אליי למסע של סטייל, בגדים והקשר ביניהם. הקישור בסוף הפוסט.

וכי אין חכם כבעל ניסיון

ואם כבר באהבה והערכה עצמית עסקינן, אז חברה טובה כתבה לי השבוע על בן הזוג, שבעצם מסגר לי את כל הרעיון : הוא יהיה רק בן אדם... אף אחד לא מושלם. בן הזוג שלי אף פעם לא יכול להחליף שיחה עם חברה טובה. אני חושבת שיש לי אפילו חברה לכל נושא שונה בחיים. יותר מזה, יש לי חברות שונות לדברים שונים שאני אוהבת לעשות שבן הזוג לא אוהב. כמו ללכת לים.. הכי פשוט. אני כבר לא מציעה לו אפילו, ישר בודקת עם חברה. והוא לא לוקח אותי להופעות גדולות בעמידה כי יש לי פוביה מזה.

לדעתי האישית בן זוג צריך להיות חבר טוב, שיכול להקשיב ולדבר איתך על דברים אבל גם (וזה העיקר) להיות פרטנר לעסק שזו המשפחה שלכם. יכול להיות שהוא יהיה מורה לספרות ולא יבין כלום בעולם התעסוקה שלך, אבל יהיה לכם נעים ביחד וזה יהיה מקום אחר בשבילך.

ואם אסכם את הכל יחד, לדייק את הרצון, למקד אותו. להבין איך מתאים לי באופן אישי, ולגרום לו להיות מדויק.

לאחר מכן, להעביר את יכולת הדיוק לבגדים - איך הדיוק של האני העצמי שלנו, מתחבר אלינו. איך ע"י הבגדים שאנו לובשים - אנו מעבירים את הפנימיות שלנו החוצה.

ומשם, הדרך לזוגיות היא למקד את מה שאנו רוצים שהזוגיות תהיה, ופשוט לברוא אותה ולהביא אותה לידי ביטוי, קודם בתוכנו ואח"כ במציאות.

הכותבת בעלת עסק בשם Bel Style, המעניק לכם את היכולת להוציא את האני הפנימי ע"י הבגדים, ומתמקדת בקשר למציאת זוגיות בעולם החדש.